ת"א 1430/04

תקציר

התובעת, B.V. Machinefabriek Aarding (Erding), חברה הולנדית בהליכי פירוק, תבעה את הנתבעים, שקבר השקעות בע"מ (שקבר) ובעליה יצחק גבעתי, על פיצויים בסך 4 מיליון ₪. ארדינג טען כי שקבר הפר את ההסכם ביניהם בכך שמסר תיק ייצור פגום למערכת חניה מודולרית ממוחשבת בשם פרקומט, מה שגרם לארדינג עלויות ייצור מופרזות. בנוסף, ארדינג טען כי שקבר לא שילם את מלוא התמורה עבור עסקה שבה היו מעורבים תאגידים סיניים. ארדינג טען גם כי שקבר ביטל שלא כדין את ההסכם ביניהם לאחר שארדינג מכר יחידת פרקומט ללקוח הודי ללא הסכמתו של שקבר, מה שהוביל להפסדים נוספים. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי ארדינג הפר את ההסכם בכך ששינה את תוכניות הייצור ללא אישורם וניהל את העסקה ההודית מאחורי גבם. הם גם טענו כי ארדינג לא שילם את מלוא התמלוגים המגיעים לשקבר מהעסקה ההודית. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, והגיע למסקנה כי ארדינג לא הצליחה להוכיח את טענותיה. נקבע כי תיק הייצור אינו פגום, והשינויים שבוצעו במהלך הייצור היו חלק מתהליך משוב רגיל בין היצרן למעצב. יתר על כן, ארדינג לא סיפקה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתה כי שקבר חייבת לה כספים מהעסקה הסינית. בית המשפט דחה גם את טענתו של ארדינג כי ביטול ההסכם על ידי שקבר היה בלתי חוקי, שכן ארדינג הוא זה שהפר את החוזה מיסודו בכך שביצע את העסקה ההודית ללא הסכמה. ארדינג חויב לשלם לנאשמים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. התביעה נדחתה, ובקשתה של ארדינג לפיצויים נדחתה בשל חוסר יכולתה להוכיח את ההפרות וההפרות הנטענות מצד הנתבעים.