רע"א 27950-01-24

תקציר

בית המשפט התייחס לבקשת רשות ערעור על החלטה מיום 9.1.2024, ודחה את בקשת המבקשים לביטול פסק דין מיום 24.10.2016. למרות התנגדויות רבות של המבקשים לאורך המשפט, רק החלטה אחרונה זו הייתה רלוונטית, שכן החלטות קודמות הפכו חסרות תוקף. הסוגיה המרכזית הייתה האם צו חסימה מיום 11.11.2021, שאסר על הגשת בקשות לביטול החלטות מכריעות, חל על עניינם של המבקשים. בצדק אישר בית משפט קמא צו זה, שכן בקשת המבקשים עמדה בניגוד ללשונו הברורה. יתר על כן, המשיבים, שלא היו צד לצו החסימה, לא השפיעו על פסק דינו של בית משפט קמא. בית המשפט בחן גם את מאמציהם המתמשכים של המבקשים לערער על צו החסימה, וציין כי אלה טרם הצליחו להגביל את תוקפו. המבקשים טענו כי פסק הדין המקורי התבסס על תרמית בנוגע לאגרה, וטענו כי יש בכך כדי לפטור את פסק הדין מצו החסימה. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לביסוס טענות אלה, וציין כי סוגיית תשלום החסר לא טופלה לא בהליך המקורי ולא בהליך המקביל. יתר על כן, גם אם היו טעויות בפסק הדין משנת 2016, הוא נקבע כחסר תוקף זה מכבר, כאשר ערעורים קודמים נדחו בשנת 2019. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה מחוסר תוכן, וכן נדחו כל בקשות הסעד הנלוות. בית המשפט הכיר בהודעה שניתנה לאחרונה על ידי המבקשים בנוגע לקשר אפשרי עם הפרקליטות, אך לא מצא סיבה לעכב את מתן פסק הדין. מאחר שלא התבקשה תשובה נוספת לבקשת הערעור, לא חויבו בהוצאות.