תלה"מ 49179-03-18

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לצו עיקול זמני, שנועד להבטיח ביצוע פסק דין. כדי לתת צו כזה צריכים להתקיים שני תנאים: צריכה להיות ראיה מהימנה לכאורה של עילת תביעה, וצריך להיות חשש סביר שביצוע פסק הדין יהיה מכביד. באשר לתנאי הראשון, טענת המבקש לא הציגה כל ראיה חדשה – המכונה שינוי נסיבות – מאז ההחלטה הקודמת. חוות הדעת של מטפל משפחתי, למשל, לא הטילה על אף אחד מההורים את האשמה בניכור ההורי לכאורה. אשר לתנאי השני, אין די בטענות המבקש בדבר מצבו הכלכלי והתנהלותו של המשיב כדי לבסס חשש סביר להכביד על ביצוע פסק הדין. מצבו הכלכלי של המשיב השתפר מאז תצהירים קודמים, ובית המשפט מצא כי טענות המבקש לפיצויים אינן מספיקות. יתר על כן, חוסר שיתוף הפעולה של המבקש בחקירתו הנגדית הטיל ספק בתום הלב של הבקשה. לבסוף, בית המשפט סבר כי אין זה צודק להטיל עיקול זמני, שכן כל הכספים שיקבל המשיב ממכירת ביתם של בני הזוג ישמשו לרכישת דירה עבורה ועבור ילדיה הקטינים, שצרכיהם לא סופקו על ידי תשלומי המזונות השוטפים. המבקש חויב בהוצאות המשיב בסך של 3,500 ₪.