ת"א 32394-02-20

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, תבע את חברת הביטוח הפניקס, המבטחת של רכבו בעת התאונה, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת לא חלקה על חובתה לפצות את התובע אך חלקה על גובה הפיצוי. בית הדין קבע כי התאונה היוותה תאונת עבודה; לפיכך, הערכות המוסד לביטוח לאומי לגבי נכותו הצמיתה של התובע, שכללו 10% נכות עקב פגיעה בעמוד השדרה ו-10% עקב טנטון, היו קבילות. בית המשפט שמע את עדותו של התובע ועיין במסמכים הרפואיים. בית המשפט קבע כי הליקוי התפקודי של התובע הינו בשיעור של 14%, גבוה מהערכתו של הנתבע אך נמוך מטענת התובע, בהתחשב בגילו הצעיר יחסית ובשנות עבודתו העתידיות. בית המשפט בחן בדקדקנות את טענות התובע להפסדי שכר בעבר ובעתיד, שלילת כושר השתכרות, סיוע והוצאות מכל סוג שהוא ונזקים לא ממוניים, והעריך אותם בשווי של 488,662 ₪. לאחר ניכוי הגמלאות שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, נקבע כי סך הפיצוי הוא 297,682 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום. לתובע ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.