ע"א 1109/08

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לתביעה של המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) נגד חברת ביטוח, המבקשת פיצוי בגין תגמולים ששולמו ללקוח שנפגע, כאמור בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי. על פי החוק, המל"ל רשאי לבקש שיפוי מצד שלישי, אם הוא חייב בתשלום פיצויים לנפגע כמפורט בפקודת הנזיקין או בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ההסכם בין המל"ל לחברות הביטוח נועד לייעל את תהליך תביעת השיפוי ולחסוך משאבים על ידי הסדרת ההליכים באופן מוסכם. על המל"ל להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין התגמולים המשולמים לנפגע. עם זאת, הדרכים להוכחת קשר כזה שנויות במחלוקת. חברת הביטוח טוענת כי על המל"ל לספק חוות דעת רפואית להוכחת הקשר הסיבתי, ואילו המל"ל טוען כי יש לאפשר לו להסתמך על המסמכים שברשותו, הכוללים קביעות רפואיות של רופאיו שלו. בית המשפט פוסק לטובת חברת הביטוח, וקובע כי למרות שהמל"ל פטור בדרך כלל ממתן חוות דעת רפואית, אין ממצאים רפואיים או חוות דעת התומכות בתביעתו במקרה זה. מאחר שמדובר בעניין רפואי, בית המשפט אינו יכול לקבוע את הקשר הסיבתי ועל המל"ל להציג חוות דעת רפואית שתתמוך בטענתו. משנכשלה המל"ל בכך, נדחה הערעור על דחיית תביעתה על ידי בית המשפט קמא. כל צד יישא בעלויות שלו.