ע"מ 1165/04

תקציר

פסק הדין דוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד במחלוקת על דמי שימוש נאותים בבית משותף בין בני זוג גרושים. האישה לשעבר ביקשה לתבוע מבעלה לשעבר דמי שימוש בגין השימוש שעשה בחלקה בבית נישואיהם לשעבר ברמת השרון, שם הוא מתגורר עם ילדיהם. הבעל לשעבר טען כי התביעה צריכה לכלול גם את ילדיהם הבוגרים המתגוררים עמו וכי טענתה של האישה לשעבר אינה צודקת שכן הוא תמך בילדים כלכלית ונפשית. בינתיים, האישה לשעבר ערערה נגדית, וציינה כי מעולם לא הסכימה לחלוקת המגורים וכי היא נכפתה עליה בצווי בית משפט. עוד טענה כי יש לבחון מחדש את הדין הרלוונטי לעניין דמי שימוש, כפי שהותוו בפרשת זרקא נגד פארס, לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השופט מצדד באף אחד מהצדדים, וקובע כי האישה לשעבר אינה זכאית לדמי שימוש מהבעל לשעבר עבור התקופה בה ילדיהם היו קטינים, שכן היא פתחה בהליכים שהביאו להרחקתה מבית המגורים. עם זאת, עבור התקופה שלאחר בגרות הילדים, הבעל לשעבר חייב לה דמי שימוש ראויים משום שהמניעה הגורמת להרחקתה אינה קיימת עוד. עוד מציינת השופטת כי תביעתה של האישה לשעבר לדמי שימוש נפרדת מחובת מזונות הילדים של הבעל לשעבר ואינה מוצאת כל סיבה לערב את הילדים הבגירים בתביעה. פסק הדין מקיים אפוא את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הדוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, וכל צד נושא בהוצאותיו המשפטיות.