ע"א 4440/03

תקציר

המשיב תבע את מבטחת המערערת לתגמולים לאחר שרכבם נגנב. המבטחת סירבה לתשלום, בנימוק של שני טעמים: מספר לוחית רישוי שגוי בפוליסה וכי הרכב היה מושכר ולא בבעלות המשיב. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, הורה למבטחת לשלם את התגמולים, כמו גם את עלות הרכב החלופי, וקבע ריבית מיוחדת של 12%. המבטחת ערערה וטענה לנקודות אלה, והמשיבה ערערה שכנגד. עם זאת, המשיב משך את הערעור שכנגד בתחילת הדיון. בנושא מע"מ הסכימו הצדדים כי גובה תגמולי הביטוח לא יכלול מע"מ, אך למשיב יהיו 90 יום לברר זאת עם רשויות המס. בית המשפט מצא כי נימוקי הסירוב של המבטחת היו טעויות בתום לב ולא הצביעו על חוסר תום לב. לפיכך, הטלת ריבית מיוחדת על תגמולי הביטוח לא הייתה מוצדקת. עוד קבע בית המשפט כי המבטחת אינה חייבת לשלם ריבית מיוחדת על הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. תחת זאת, קבע בית המשפט כי יחולו הוראות סעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח לעניין הפרשי הצמדה וריבית צמודה. בית המשפט קיבל את הערעור בעניין ריבית מיוחדת ומע"מ, והורה למשיב לכסות את הוצאות המערער ושכר טרחת עורך דין.