תמ"ש 956-06-21

תקציר

פסק הדין מכיר בזכותו של הפרט לקיים קשר הורי עם צאצאיו, תוך הכרה בקשר הטבעי והאינסטינקטיבי בין הורים לילדים. זכות זו נחשבת טבעית וחוקתית, בלתי ניתנת להדחה ללא טעמים משכנעים הקשורים לטובת הילד. בית המשפט לא מצא טענות תקפות נגד הכרה באימהותה של אם גנטית, שעתרה לבית המשפט, לצד האם הביולוגית, להכרה משפטית. השופטים הכירו בזכותה של האם הגנטית לאימהות, והדגישו כי חוק הטבע קובע הורות באמצעות זיקה גנטית. החלטה זו אינה גורעת ממעמדה ההורי של האם הביולוגית, אך היא מקבלת את העתירה לשינוי שם המשפחה של הילד, בהתחשב בהסכמות בין האם לגילו הצעיר של הילד. פסק הדין מדגיש את היעדר חקיקה או תקדימים רלוונטיים ומותיר את נושא ההוצאות ללא הגדרה, בהתחשב באופיו החדשני של המקרה. פסק הדין מסדיר במקביל את צו האם הגנטית ומורה למזכירות לסגור את התיק, ולאפשר את פרסום ההחלטה ללא פרטים מזהים.