ע"ע 62413-06-20

תקציר

בית הדין האזורי בירושלים פסק בעבר באופן חלקי לטובת מערער שעבד כנהג מחפר, וביקש הטבות תעסוקה שונות. לאחר הערעור, קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את הערעור, ושינה חלק מהממצאים הראשוניים והפסיקות. בית הדין אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין זמני ההפסקה והחזרת העובדים לאחר העבודה, והסכים כי המערערת לא תבעה תחילה פיצוי בגין החזרת עובדים בשעות הערב. עם זאת, הערעור הצליח לחשב מחדש את ההפרשות לפנסיה ואת הגמול לשעות נוספות. בית המשפט קיבל את טענת המערערת בעניין ההפרשות לפנסיה, ופסק תוספת של 12,352 ₪. באשר לשעות נוספות, בית הדין הבחין בין שתי תקופות העסקה: למערערת נפסק גמול שעות נוספות מלא בגין התקופה הראשונה בשל חישובי שכר סטטוטוריים לא תקינים והתאמות חלקיות לתקופה השנייה, בה תשלומים חוזיים בגין שעות נוספות נחשבו בלתי פיקטיביים. התוצאה הייתה תוספת של 23,462 שקלים עבור שעות נוספות. בית הדין שמר על ההחלטה המקורית בעניין פדיון חופשות, תוך הטלת ספק באמינות המערערת, והכיר בפיצוי הראוי בגין עבודת יום שישי כיום מנוחה. בית המשפט מצא לנכון גם לפסוק הוצאות בגין הוצאות המערערת, ובכך ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי שלא פסק הוצאות, וקבע תוספת של 8,000 ₪ להוצאות משפט, שישולמו בתוך 30 יום. בסך הכל קיבלה המערערת פיצויים נוספים בסך הפרשי שכר ושכר עם ריבית שנצברה מתקופות קצובות ועד לביצוע התשלומים בפועל.