ע"א 6481/05

תקציר

במקרה דנן, המערערים, אשר רכשו דירה מהמשיב בשנת 1991, נתקלו בליקויים מתמשכים כגון רטיבות קשה, אשר שיבשו את תנאי חייהם. בעיות אלה אילצו אותם לפנות את ביתם פעמים רבות כדי לאפשר תיקונים, וגרמו להם נזקים לא ממוניים משמעותיים, לרבות סבל ואי נוחות. בית משפט קמא פסק להם תחילה פיצויים בסך 25,000 ₪ בגין נזקים אלה, תוך הכרה בכך שניסיונות תיקון ממושכים אינם סבירים ומחייבים פיצוי נוסף בגין עוגמת הנפש. המערערים ערערו וטענו כי סכום זה אינו מספיק בהתחשב בהיקף סבלם ובמשכו. המשיב טען כי הפיצוי כבר גבוה מהמקובל. עם זאת, ערכאת הערעור הכירה בחומרת מצבם הקשה של המערערים, אשר התפרש על פני קרוב לעשור של סוגיות בלתי פתורות למרות מאמצי התיקון של המשיב. בית המשפט קבע כי הפיצוי הראשוני לא שיקף כראוי את עוגמת הנפש של המערערים והעלה את סכום הפיצוי לסך של 50,000 ₪, כולל ריבית ממועד הגשת התביעה. בנוסף, חויב המשיב בהוצאות המשפט של המערערים ובשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. בית המשפט הדגיש כי הפיצוי הלא ממוני אינו תלוי בעלויות הישירות של הליקויים, בהתחשב בהשפעה הנרחבת על איכות החיים של המערערים.