ת"א 11300-11-22

תקציר

השופט החליט להיעתר לבקשת העותר לדחות את תביעת המשיבים על הסף. השופטת הדגישה כי צעד זה צריך להינקט רק במקרים מובהקים בהם אין למבקש סיכוי לקבל את הסעד המבוקש, וכי יש לנקוט בכך משנה זהירות. במקרה זה קבעה השופטת כי המשיבים, שהם ממשיכי דרכו של המנוח, מנועים מלהגיש את התביעה משום שכבר ניתנו למנוח מספר הזדמנויות לטעון את טענותיו בהליכים קודמים אך לא עשה כן. השופט הדגיש כי המנוח זומן כדין להליכים אלה ובחר שלא להשתתף, ולכן הקביעות שניתנו במקרים קודמים אלה מחייבות את המנוח ואת יורשיו. עוד מצאה השופטת כי טענת המשיבים לוקה בחסר, שכן המנוח כבר טען בהליכים קודמים כי לא זומן כדין, וטענה זו הוכרעה נגדו. בנוסף, קבע השופט כי בקשת המשיבים לסעד כספי הייתה עמומה ולא כומתה, וכי הם לא שילמו את האגרה הנדרשת, דבר המצדיק את דחיית היבט זה של התביעה.