בש"פ 2453/05

תקציר

התיק המשפטי נגד מוחמד חטיב כלל מספר אישומים, בהם קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין, איומים, החזקת סמים שלא לשימוש עצמי והפרת הוראות החוק. חטיב, יחד עם שלושה נוספים, הואשם כי תקף את עומר ואמיר חוג'יראת בסכינים, וכתוצאה מכך נדקר עומר. למרות החשדות החמורים, חטיב שוחרר למעצר בית אך הפר את התנאים בכך ששהה בביתו של נאשם נוסף, שם נמצא עם קנאביס. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה תחילה על מעצרו עד תום ההליכים מחשש שמא יפר שוב את התנאים. למרות השתתפותו בפעולות אלימות, מעשיו של חטיב לא כללו את הדקירה עצמה. בית המשפט ציין כי בעוד אחיו, פאדי, קיבל מעצר בית, הפרת תנאי הערבות של חטיב הצדיקה צעדים מחמירים יותר. עם זאת, פסק הדין הדגיש גם את עקרון השוויון ואת נסיבותיו הייחודיות של כל נאשם. בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין ביטחון הציבור לבין חירותו של המערער, וציין כי גילו הצעיר של חטיב ותסקיר המבחן החיובי הצביעו על סיכון נמוך בעת שהותו במעצר בית. בסופו של דבר התקבל הערעור, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן מחדש את האפשרות לחלופת מעצר, במטרה למתן כל פגיעה מיותרת בחירותו של חטיב, במיוחד נוכח ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של סביבה עבריינית במהלך מעצרו.