ע"א 376/65

תקציר

ענייננו בתאונת עבודה בה נפגע המערער, עובד במוסך לתיקון צמיגים, בעת שטיפל בצמיג משאיתו של המשיב. במהלך ניפוח הצמיג, טבעת קפיצית, המחברת את הצמיג לגלגל, התנתקה ופגעה במערער וגרמה לו לחבלות קשות. המערערת טענה כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מרשלנות המשיב והפעילה את סעיף 51 לפקודת הנזיקין האזרחיים, תש"ד-1944, המעביר את נטל ההוכחה לבעליו של חפץ מסוכן שגרם נזק. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והוביל את המערער לערער. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי הטבעת, בשל מצבה ותפקידה, נחשבת ל"דבר מסוכן". עוד קבע בית המשפט כי השימוש הרגיל במשאית הביא אותה למצב שבו היא עלולה להזיק אם לא תתוחזק כראוי, והמשיבה לא נקטה אמצעים סבירים להבטחת שלמותה. לגופו של עניין, המשיב לא הביא ראיות לכך שהמוסך עליו הפקיד את המשאית לצורך תיקונים היה כשיר וכי הנחה אותם לבדוק ולתקן את הגלגל ביסודיות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המערער לא יכול היה להבחין בפגם בטבעת באמצעות בדיקה חזותית, ולכן הוא לא אשם. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והעביר את התיק לדיון נוסף בגובה הנזקים. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המערער, לרבות שכר טרחת עורך דין כולל בסך 500 ליש"ט. פסק דין זה מהווה תקדים לאחריותם של בעלי רכבים להבטיח את תקינות רכבם ולתחולת סעיף 51 לפקודת הנזיקין האזרחיים.