רע"פ 2460/09

תקציר

במקרה של בנייה בלתי מורשית על ידי המבקשים בנווה מונוסון, בית משפט השלום ברמלה הרשיע אותם בבנייה ללא היתר, למרות הודאתם וטענתם להימנעות מהרשעה. בית המשפט קבע, כי הנסיבות אינן עומדות בחריגים להימנעות מהרשעה בשל היעדר פגיעה חמורה בשיקומו של המבקש ובשל אופיין הבלתי פתור של עבירות התכנון והבנייה שלהם. בעקבות קנס של 9,000 ש"ח וצו הריסה שעוכב ב-12 חודשים, ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי מרכז. למרות קבלת היתר בנייה רטרואקטיבי במהלך הליך הערעור, אישר בית המשפט המחוזי את הקביעה הראשונית, תוך יישור קו עם העיקרון לפיו הימנעות מהרשעה היא חריג השמור למקרים העומדים באמות מידה משפטיות ספציפיות. המבקשים טענו כי פסק הדין סותר תקדימים משפטיים קיימים, בנימוק של שיהוי וחוסר מודעות לפסק הדין הסופי. עם זאת, המשיבים טענו כי אין עילה המצדיקה עיון חוזר בהחלטות הערכאה הנמוכה יותר, אשר נתמכו בתקדימים וביישום נכון של החוק. לאחר עיון חוזר נדחתה בקשת הערעור על ידי בית המשפט העליון, תוך שהוא מדגיש כי רק מקרים חריגים בעלי עניין ציבורי רחב מצדיקים דיון נוסף. נקבע כי בעבירות התכנון והבנייה יש עניין ציבורי משמעותי, ומבלי שניכרת פגיעה חריגה במבקשים, ההרשעה המקורית צריכה לעמוד על כנה, דבר המחזק את העמדה המשפטית כנגד בנייה בלתי מורשית.