ת"א 432/06

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על חלקת אדמה הנמצאת באדמות כפר כסרא, שהייתה בבעלותו של המנוח נימר עלי פעור. התובעים, שהם ילדיו ויורשיו של אחמד שאקור, טוענים כי רכשו את הקרקע מנימר בשנת 1972 באמצעות ייפוי כוח. הנאשם, עלי נימר פעור, הוא בנו ויורשו של נימר. לטענתו, לתובעים היה היתר להשתמש רק בחלק מהקרקע לעיבוד חקלאי והם רכשו 4 דונם מאביו. לאחר מותו של נימר בשנת 1977 עברה הקרקע בירושה לנאשם ולאמו. בשנת 2006 הוא הועבר על שם הנאשם. התובעים, המחזיקים בקרקע מאז שנת 1955, פנו לעורך דין בשנת 2006 לאחר שקיבלו מכתב מבא כוח הנתבעת להסיר את ידיהם מהקרקע. הם מצאו העתק של ייפוי הכוח מארכיון המדינה, שהנאשם מכחיש את אמיתותו. עוד טוען הנתבע כי ייפוי הכוח פסול בשל זיוף, מרמה ואי דיווח לרשויות המס על סכום התמורה הנכון. התובעים טוענים כי הנתבע מנוע מלשלול את זכויותיהם שכן הוא רואה אותם מחזיקים בקרקע למעלה מ-30 שנה ללא התנגדות. כמו כן הם מציגים ייפוי כוח תקף חתום על ידי נימר ועליו העיד הנתבע. השופט מוצא את עדויות התובעים אמינות ומקבל את טענתם כי רכשו את הקרקע מנימר בשנת 1972. לפיכך, השופט פוסק לטובת התובעים, מקבל את תביעתם ודוחה את תביעת הנתבע שכנגד. השופט גם מורה על צו מניעה קבוע שימנע מהנתבע להתערב בהחזקת התובעים בקרקע. הנתבעת נדרשת לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.