עמ"ש 24171-06-13

תקציר

בית המשפט קיבל כעובדה כי המנוחה חתמה על צוואה בנוכחות עורך דין ושני עדים, ובהמשך אותו יום הודיעה לעורך הדין כי ברצונה לבטלה. עורך הדין יעץ לה להשמיד את העותקים, אך לטענתה לא הצליחה למצוא אותם. העותקים נמצאו מאוחר יותר ברשותם של שני משיבים שונים לאחר מותה. המבקשים ביקשו לבטל את הצוואה. בית המשפט מצא כי אין ביטול תקף של הצוואה משום שלא התקיימו הדרישות הפורמליות לביטול. החוק מחייב את המצווה לבטל במפורש את הצוואה באחת הצורות שבהן היא נוצרה, או להשמיד אותה פיזית. מאחר שהמנוחה לא השמידה את הצוואה או ביטלה אותה באופן הפורמלי הנדרש, מצא בית המשפט כי לא הוכחה כוונתה לבטלה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המנוח אינו נחשב ל"שכיבה", מה שהיה אומר שביטול הצוואה בעל פה היה מתקבל. לפיכך, העתירה לביטול הצוואה כדין נדחתה. בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, החליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.