רע"א 2999/18

תקציר

המבקשים ביקשו להציג ראיות נוספות ולתקן את תשובתם בתיק מתנהל הנוגע לפיצויי הפקעת מקרקעין, בהמשך להחלטה קודמת שקבעה את זכאותו של המשיב לפיצויים האמורים. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בנימוק שיש לראות בהחלטה הקודמת פסק דין, ולכן לא ניתן לבחון אותה מחדש. לאחר מכן ביקשו המבקשים רשות ערעור על דחייה זו, בטענה כי יש לסווג את ההחלטה הקודמת כהחלטה אחרת, המאפשרת בחינה מחודשת על סמך ראיות חדשות. המשיב טען אחרת, בהסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי. השופט החליט לראות בבקשה רשות ערעור, ובסופו של דבר נעתר לה, תוך התייחסות להחלטה הקודמת כהחלטה שונה על פי אופייה המהותי, למרות הסכמתם הפרוצדורלית של הצדדים להתייחס אליה כאל פסק דין. עם זאת, השופט הדגיש כי הסכמים פרוצדורליים בין צדדים חייבים לכבד את ההליך השיפוטי ואת הזכויות המהותיות, וכי בעלי דין אינם יכולים להקנות לעצמם זכות ערעור על החלטה אחרת, שהמחוקק לא קבע. מכאן, שבעוד שהסכמת הצדדים לגבי סופיות ההחלטה הקודמת תקפה ביניהם, היא אינה משתרעת על זכויות ערעור. כהחלטה אחרת, ניתן לערער עליה רק יחד עם פסק דין סופי. עם זאת, מאחר שההחלטה הקודמת היא החלטה שונה מהותית, המבקשים יכולים לערער עליה במסגרת ערעור עתידי על פסק הדין הסופי. לפיכך נדחה הערעור, ללא צו להוצאות.