דנ"פ 354/23

תקציר

פסק הדין מתייחס לדחיית בקשת צד לדיון חוזר בתיק, תוך הדגשה כי הליך כזה הוא נדיר ומוצדק רק בתנאים ספציפיים, כגון כאשר פסק דין סותר החלטה קודמת של בית המשפט העליון או כרוך בסוגיות בעלות מורכבות או חידוש משמעותיים. הביקורת מצאה כי תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה זה. הדיון נסב סביב דוקטרינת חזקת המודעות, הגורסת כי ככלל, פרטים מבינים את טיבם ואת השלכותיהם האפשריות של מעשיהם. המבקש טען כי החלטת בית המשפט שינתה את הסף השיפוטי הקיים לחזקה זו, והצביעה על הרחבה מופרזת של האחריות הפלילית על ידי מעבר ממודעות ממשית לרשלנות. עם זאת, בית המשפט ציין כי השופט רונן דבק במפורש בפסיקה מבוססת, תוך שימת דגש על זהירות ביישום חזקה זו כדי להימנע מפגיעה בעקרונות האשמה האישית. נמצא כי טענות אלה אינן משקפות סטייה מנורמות משפטיות אלא יישום מוטעה לכאורה במקרה ספציפי זה, שאינו מצדיק בחינה נוספת. בנוסף, טענתו של המבקש בדבר קשיים פרוצדורליים, כגון מניעת הבאת עדות מומחה, הודגשה כניתנת לערעור בלבד ולא כעילה לעיון חוזר. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין בסיס לדיון חוזר ודחה את הבקשה.