רע"א 5436/20

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה לאחר שיקול דעת מעמיק. החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הרחבת החזית נחשבת לעניין פרוצדורלי, המצוי בשיקול דעתו של בית המשפט. בדרך כלל, ערכאות ערעור מתערבות בהחלטות פרוצדורליות כאלה רק במקרים נדירים שבהם ההחלטה נחשבת בלתי סבירה או קיים פוטנציאל לעיוות דין, כפי שנקבע בערעורים אזרחיים קודמים. במקרה הספציפי הזה לא נמצאו נסיבות חריגות כאלה. בית המשפט המחוזי לא פסק באופן חד משמעי בדבר הרחבת החזות ביחס להיתכנות הכלכלית של החוזה בין הצדדים. במקום זאת, היא החליטה כי כל התצהירים יישארו בתיק, אך אסרה על כל הרחבה או שינוי של מראית עין, כולל עדות שעלולה לגבור על חוות דעת מומחה, במהלך יישוב הסכסוך. בית המשפט הכיר בכך שטענות בדבר כדאיות כלכלית יכולות להוסיף רבדים לתביעות מבלי להכריע בעניין באופן חד משמעי. לצדדים ניתנת הזדמנות לחזור ולבחון טענות אלה במהלך הצגת הראיות. בית המשפט המחוזי צפוי לנהוג בכך בתבונה, ככל שמתפתח ההליך ההוכחתי, ובפרט עם טענות לחוזה עם צד שלישי המציע מחירים נמוכים משמעותית. על פי תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כתבי טענות צריכים רק לציין עובדות מהותיות מבלי לפרט טענות ממצות. מצופה מעדים לדבוק בעובדות אלה בתצהיריהם מבלי לשעבד את כתבי הטענות. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה ללא כל הקצאת הוצאות, תוך הדגשה כי הגישה הפרוצדורלית נשמרה כראוי.