ה"פ 240/08

תקציר

המבקש והמשיב היו מעורבים בהתדיינות משפטית ממושכת בנוגע לזכויות במשק חקלאי בבעלות הוריהם המנוחים. בשנת 2005 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו ישלם המבקש למשיב סכום קצוב בתמורה לוויתור מלא של המשיב על כל זכויותיו במשק. ההסכם אושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. המבקש לא שילם למשיב, מה שהוביל את האחרון לפתוח בהליכי הוצאה לפועל בשנת 2007. כעת מבקש המבקש להכריז על ההסכם כבטל ומבוטל, תוך ציון טעות והטעיה כעילה. עם זאת, השופט פסק נגד המבקש בשני הסעיפים. ראשית, השופט מצא כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שהוליך שולל על ידי עורך דינו, אשר לכאורה הטעה אותו להאמין כי יוכל לקבל משכנתא למימון תשלומיו על פי ההסכם. שנית, השופטת קבעה כי המבקש לא הוכיח קיומה של טעות יסודית בהתקשרות בהסכם, כנדרש בחוק. טענתו של המבקש כי הוא זקוק למשכנתא לצורך מילוי התחייבויותיו על פי ההסכם לא נתמכה בראיות מספיקות, ועדותו שלו בעניין זה הייתה עמומה וסותרת על ידי עדי המשיב. זאת ועוד, השופט קבע כי המבקש התמהמה באופן בלתי סביר בניסיון לבטל את ההסכם, והמתין למעלה משנתיים וחצי מחתימתו לפני שהגיש את תביעתו. לפיכך נדחתה התביעה, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.