בש"פ 8750/21

תקציר

לאחר בחינת הבקשה נקבע כי יש לדחותה, שכן היא אינה עומדת באמות המידה הספציפיות הנדרשות לבקשת רשות ערעור, במיוחד בהקשר של "גלגול שלישי" לפי סעיף 38א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי. הבקשה לא הציגה סוגיה משפטית או ציבורית החורגת מהאינטרסים האישיים של המבקש, ואף לא העידה על עיוות דין. מקרים קודמים, כגון טננבאום נ' מדינת ישראל ושם טוב נ' מדינת ישראל, הובאו לתמיכה במסקנה זו. יתר על כן, די היה בראיות שנבחנו על ידי ערכאות נמוכות יותר כדי לבסס חשד סביר, גם אם בעוצמה נמוכה, המצדיק את התפיסה. בית משפט השלום מצא כי העבירה עלתה על שווי הרכב, ולמרות שהורה על החזרת התופש ומחיקת צו הדיספוזיציה מחשבון הבנק, הדבר לא נבע מחוסר חשד אלא משקילת חלופות לתפיסה. טענות בדבר סכום הפיקדון לא תמכו במבקש, שכן שיקול הדעת של בית המשפט בעניין שיעורי ההפקדה על פי נסיבות מקרה פרטני היה בגדר סבירות, תוך התייחסות למקרים קודמים כגון מידברג נ' מדינת ישראל. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ביום 23.12.2021.