בר"ע 1648/07

תקציר

המבקש, בעל בית בנהריה, ביקש לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה שנתן צו מניעה זמני שאסר על פינויים מדירתם הממושכנת. צו המניעה ניתן בתנאי שהמבקשים יפקידו את פיגורי חובם לבנק המשיב. עניינו של המבקש התמקד בטענות לפיהן הבנק לא הבהיר את הוויתור על זכותם לדיור חלופי וגבה ריבית מופרזת על ההלוואה. בית משפט השלום נעתר לצו המניעה, מתוך סבר כי למבקש מצוי לכאורה ושקל את מאזן הנוחות לטובתו. עם זאת, בית המשפט התנה את צו המניעה בתשלום פיגורים שוטפים. המבקשים ערערו על החלטה זו, אך בית המשפט העליון דחה את בקשתם, תוך שהוא מקיים את שיקול דעתו של בית משפט השלום במתן סעד זמני וקובע כי התנאים סבירים. החלטה זו התקבלה ללא צורך בתגובת הבנק וללא פסיקת הוצאות. בית המשפט הדגיש את ההתערבות המוגבלת בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בענייני סעד זמני והפעיל את תקנה 362(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי כדי להצדיק את התנאי שנקבע על ידי הערכאה הנמוכה יותר.