ה"פ 48312-05-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגישה החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה, המבקשת לקבוע כי החברה הישראלית להכשרת נספי השואה מחזיקה בנכסים של נספי השואה, שמקורם ברכישת קרקעות בעפולה. המבקשים מבקשים מבית המשפט להורות למשיב להעביר לחברה את שווי המקרקעין בצירוף פירות וריבית, או לחילופין להורות למשיב לרשום את החלקות שבבעלות המנוח בצירוף הערה המעידה על ניהולן על ידי המבקש. המשיבה טוענת כי התקשרותה הייתה עם גוף תאגידי ולא עם חברים בודדים, וכי ההסכם בוטל כדין עקב הפרות מצד הרוכשים. עם זאת, בית המשפט פוסק לטובת המבקשת, בקובעו כי המשיבה חבה כלפי הרוכשים וכי טענותיה לגבי הגוף התאגידי אינן פוטרות אותה מחובותיה. כמו כן, בית המשפט מכיר בכל חברי הגוף התאגידי הרלוונטיים כנפגעי שואה ומאשר למבקש להמשיך בתביעה. המשיבה אינה פטורה מהתחייבויותיה על סמך כתבי ויתור כלשהם, וטענותיה בדבר אי קיום ההסכם וביטולו נדחות. עם זאת, בית המשפט מקבל את עמדת המשיב בנוגע לפשרה שהושגה עם יורשיו של דב תפאר, כלומר המחלוקת בנוגע למקרקעיו אינה רלוונטית עוד. כתוצאה מכך, בית המשפט קובע כי המשיב אחראי כלפי המבקש בגין כל הנפגעים המנויים בתביעה, למעט דב תפאר, וקובע דיון קדם משפט כדי לדון בצעדים הבאים, ומעודד את הצדדים לשקול פשרה.