ב"ש 5462/08

תקציר

המשיב, עובד סוציאלי לשעבר ופסיכולוג המטפל בילדים ובני נוער, הורשע בארה"ב בהתעללות מינית מדרגה ראשונה בקטין בן 13 בשנת 1997 ונידון ל-75 חודשי מאסר. עם זאת, הוגש ערעור על גזר הדין, ובית המשפט קבע כי סעיף עונש המינימום הוא אכזרי ובלתי אנושי, וגזר על המשיב 120 ימי מאסר בפועל ו-10 שנות מאסר על תנאי. החלטה זו בוטלה מאוחר יותר על ידי בית המשפט לערעורים של מדינת אורגון, וערעורו של המשיב לבית המשפט העליון של ארצות הברית נדחה. לפני הדיון החדש בגזר הדין נמלט המשיב לישראל, שם קיבל בסופו של דבר אזרחות. ארצות הברית ביקשה את הסגרתו, אך המשיב התנגד לה מטעמים רבים. בית המשפט דחה את כל טענות המשיב ונעתר לבקשת היועץ המשפטי לממשלה להכריז עליו כבר הסגרה. חלק מטענות בא כוח המשיב כללו כי בקשת הסגרה קודמת נדחתה, לא ניתן להחיל את התיקון לאמנת ההסגרה רטרואקטיבית, והבקשה לא נחתמה על ידי גורם מוסמך. השופט דחה גם את הטענות לפיהן המשיב כבר ריצה את עונשו וכי עזב את ארה"ב כאדם חופשי, והדגיש כי המשיב היה מודע לדיון הצפוי בגזר הדין ונמלט כדי להימנע ממנו. בנוסף, השופט לא עיכב את מתן פסק הדין למרות פנייתו האחרונה של המשיב ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבצע את יתרת עונשו בארה"ב בישראל. לבסוף קבע השופט כי יש להחזיק את המשיב במעצר עד להסגרתו.