פש"ר 16868-06-09

תקציר

התובעת, גב' קרסנטי, ביקשה מבית המשפט לבטל את הליכי פשיטת הרגל נגד הנתבעים, ובמקביל ביקשה פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיה בנכס. לטענתה, היא החזיקה במחצית מהנכס למרות שהזכויות בו נרשמו על שם בעלה המנוח בלבד, וכי מספר עסקאות בנוגע לנכס בוצעו ללא ידיעתה או הסכמתה. עוד טענה כי היא זכאית להמשיך ולהתגורר בנכס וחיפשה דיור הולם. השופט קבע כי גב' קרסנטי לא הצליחה להוכיח את טענותיה. מהראיות עולה כי גב' קרסנטי הייתה מודעת לעסקאות שבוצעו בנוגע לנכס והסכימה להן. כמו כן, הנכס לא היה בית המגורים של החייבים, ולכן הגב' קרסנטי לא הייתה זכאית להמשיך ולהתגורר בו או לקבל דיור חלופי. עוד קבעה השופטת כי התנהלותה של גב' קרסנטי בהליך הייתה בלתי סבירה, שכן היא פתחה בהליכים משפטיים מרובים ומיותרים, סיפקה ראיות סותרות וגרמה לעיכובים משמעותיים. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיה האישיות המיוחדות, השופט לא הטיל עליה או על עורך דינה הוצאות אישיות, אלא הורה לה לשלם הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל, וביטל צווים המעכבים את מימוש הזכויות בנכס. החלטת השופט דחתה למעשה את טענותיה של גב' קרסנטי ודחתה את בקשתה לבטל את הליכי פשיטת הרגל.