ע"א 559/91
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה של תאונת דרכים קטלנית, כאשר הנהג המנוח הסיע נוסעים שהיו גם חבריו לעבודה למקום עבודתם המשותף, סירבה חברת הביטוח לפצות את התלויים בו של המנוח, בנימוק של פטור מפוליסה ל"הסעה שכורה". בית המשפט העליון בחן את הכוונה העומדת מאחורי סעיף הפטור, והגיע למסקנה כי הוא מתייחס למקרים בהם הרכב משמש לעסק הסעות, המשמעו נסיעה עסקית. מאחר שנסיעתו של המנוח הייתה חסרת אופי עסקי, והתשלומים שהתקבלו היו החזרי הוצאות ולא רווחים, הפטור לא חל. בית המשפט הדגיש כי אופי הנסיעה, ולא עצם קיומן של עסקאות כספיות, קובע אם היא נחשבת ל"הסעה שכורה". בדחותו את הערעור, קבע בית המשפט כי חברת הביטוח תחויב בהוצאות המשיבים, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. מקרה זה מבהיר את פרשנות הפטורים מפוליסות ביטוח, תוך שימת דגש על ההבחנה בין נסיעות עסקים לנסיעות שאינן נסיעות עסקים, עם השלכות לקביעת אחריות במקרים של תאונות דרכים הכרוכות בהסעת עובדים.
חקיקה מקושרת
ע"א 559/91 המאגר הישראלי לבטוחי רכב נ' פאיזה עיסא, עליון (11.8.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.