ע"ז 38836-08-19

תקציר

פסק הדין דן בהתנגדויות שהועלו כנגד צוואה שהוגשה לקיום צוואה. המתנגדים, בהיותם בנותיו של המנוח, טענו כי הצוואה פגומה, וטענו כי חתימת המנוח הופיעה רק בעמוד האחרון, וכי היא הושפעה שלא כדין מהמבקשת, אשת המנוח. עם זאת, בית המשפט מצא כי המתנגדים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם. הם היו בקשר קבוע עם המנוח עד מותו ויכלו להעלות חששות לגבי הצוואה או השפעה בלתי הוגנת, אך לא הציגו כל ראיה למניעה כלשהי לרצונו החופשי של המנוח. חתימתו של המנוח על עמוד אחד בלבד של הצוואה אינה גורם מכריע, ובית המשפט לא מצא סיבה להטיל ספק באמיתות הצוואה או בכוונת המנוח. כמו כן, הראיות הראו את עצמאותו הכלכלית של המנוח ואת יכולתו לקבל החלטות ללא שליטתו של המבקש, לרבות העברת כספים למתנגדים ונסיעה לבדה לטיפול רפואי. נראה כי עיקר תלונתם של המתנגדים נבעה מצוואתו של המבקש, שצוואתו של המנוח לא שיקפה. בית המשפט הדגיש כי בצוואתו של המנוח צוין בבירור כי היא אינה הדדית עם זו של אשתו, והמתנגדים לא הוכיחו תלות או השפעה בלתי הוגנת. למרות שהמנוח שקל לכאורה לשנות את צוואתו, הייתה לו הזדמנות לעשות זאת אך בחר שלא לעשות כן. בנוסף, היו אלה המתנגדים שניסו להשפיע על צוואת אביהם, וידעו על שתי הצוואות מראש. ככלל, גם תוכן צוואתו של המנוח לא תמך בטענות המתנגדים, שכן הן לא נושלו. לפיכך, דחה בית המשפט את ההתנגדות לקיום הצוואה ופסק לטובת המבקש, תוך שהוא מורה למתנגדים לכסות את הוצאותיו של המבקש.