ת"א 31049-11-11

תקציר

התובעים, ציפורה גון-גרוס ובעלה, הגישו תביעה נגד נציגי הבית המשותף בבניין שלהם וחברת הביטוח שלהם על סך 1,723,564 ₪ בגין נזקי שריפה בדירתם. מקור השריפה בדירת התובעים עקב כשל חשמלי. התובעים טענו כי לו ציוד הכיבוי בבניין היה זמין ומתפקד, הם היו יכולים למנוע את מרבית הנזק עד להגעת כוחות הכיבוי. עוד נטען, כי רשלנות הנתבעים עיכבה את פעולות הכיבוי וגרמה לנזק נוסף. הנתבעים חלקו על טענות אלה וטענו כי התובעים אשמים בשריפה ולא יכלו להשתמש בציוד הכיבוי גם אם היה זמין. בנוסף, טענו הנתבעים כי לא הוכח נזקם של התובעים, שכן חלקו נגרם כתוצאה מהצתת האש לאחר מכן וממאמצי הכיבוי. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, בקובעו כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לקשר סיבתי בין העוולות הנטענות של הנתבעים לבין הנזק שנגרם להם. בית המשפט קבע כי גם אם ציוד הכיבוי היה תקין, התובעים לא היו יכולים להשתמש בו בשל העשן העזים והתפשטותה המהירה של האש. כמו כן, התובעים לא הביאו ראיות לכך שהמחסור בציוד כיבוי מתפקד עיכב את תגובת הכבאים, ואף לא הציגו ראיות להיקף הנזק הנובע מעיכוב זה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו את נזקיהם, שכן הם לא הציגו נתונים המפרידים בין נזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות לכאורה של הנתבעים לבין נזקים אחרים שנבעו מהתפשטות האש, הצתה נוספת ומאמצי כיבוי. בית הדין הדגיש כי הימנעותם של התובעים ממסירת נתונים אלה, ולו כאומדן, מצדיקה את דחיית התביעה מחוסר הוכחות. לסיכום, השופט הורה לתובעים לכסות את הוצאות הנתבעים, לרבות הוצאות עדים, הוצאות חוות דעת מומחה ושכר טרחת עורך דין בסך 80,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום.