תא"ק 40593-05-14

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות והראיות שהוצגו על ידי הצדדים. ראשית, לעניין טענת ההתיישנות, בית המשפט מכיר בהוראות סעיף 27 לחוק הערבות. עם זאת, סבורים כי השיהוי הממושך בפתיחת הליכים נגד החייבים העיקריים מעורר חשש. בית המשפט מוצא צדק בטענת המבקש כי הבנק לא מילא את חובתו לגלות פרטים מהותיים בהסכם ההלוואה, כמתחייב מסעיף 22 לחוק הערבות. הדבר נכון במיוחד לגבי היעדר אזכור של מידע קריטי במסמכי הערבות, כגון מספר הערבים ומהות הערבויות של המבקש. גם טענתו של המבקש כי לא היה מודע למה עליו הוא חותם בשל מחסומי שפה אינה ניתנת לשלילה מוחלטת, אף שבית המשפט סבור כי אין זה סביר שהמבקש יחתום על מסמכים מבלי להבינם. חובת הגילוי של הבנק משתרעת על הסבר תפקידו של המבקש כערב מוגן ועל הבהרת תנאי הסכם ההלוואה, שככל הנראה לא הוסברו כראוי. באשר להודעה על אי קיום חיוביו של החייב העיקרי, כנדרש בסעיף 26 לחוק הערבות, מקבל בית המשפט את נימוקי המבקש כי לא נודע לו. המבקש פירט די הצורך את הפעולות האפשריות שהיה יכול לנקוט אילו קיבל הודעה במועד, לרבות השפעה על החייב העיקרי לפרוע את החוב או נקיטת צעדים למזעור הנזק בעצמו. לפיכך, בקשת רשות להתגונן בנקודה זו מתקבלת. לטענת הרשלנות מצד הבנק במתן ההלוואה ומימוש הנכס, מציין בית המשפט את משמעות יתרת החוב לאחר מכירת הנכס. לא ניתן לשלול את העיכוב במימוש ההלוואה ואת ההשפעה הפוטנציאלית על המבקש. עם זאת, בית המשפט מוצא כי טענות המבקש בדבר סטנדרט ההתנהגות ויכולתו של החייב העיקרי לפרוע אינן מבוססות דיים, ולפיכך נדחית רשות להתגונן בנקודה ספציפית זו. באשר לפילוח החוב, בית המשפט עיין בתדפיס החשבון שהוגש ומסכים כי הוא לוקה בחוסר בהירות לגבי ההוצאות הנגבות מהערב וכולל חיובים שהמבקש לכאורה אינו מתחייב להם. לפיכך, הבקשה לחופשה כדי להגן על היבט זה ראויה. לבסוף, הבקשה להתגונן מטענת אי החתימה מתקבלת, אך הדבר מותנה בכך שהמבקש יעמיד ערבות כספית בסך 4,000 ₪ בתוך 30 יום. אם תנאי זה לא יתקיים, לא תינתן רשות להתגונן מתביעה ספציפית זו. בית המשפט מורה לצדדים לעקוב אחר לוח זמנים להשלמת הליכים מקדמיים, לרבות גילוי הדדי ועיון במסמכים, ולהתייצב לדיון קדם משפט ביום 19.10.2015. עלויות הבקשה, שנקבעו על 1,500 ₪, ייקבעו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.