סע"ש 78971-01-19

תקציר

פסק הדין דן בתביעת התובעים כנגד הנתבעת, שהיא ככל הנראה מעסיקתם, בעניין הפרשות לפנסיה ושכר. התובעים, שהם נהגים של קצינים בכירים, טוענים כי הפנסיה התקציבית שלהם צריכה להתבסס על שכרם הכולל ולא על שכרם הרגיל. הם גם טוענים לזכות למענק על פי ההסכם הקיבוצי ומכתב הממונה. בית המשפט מקבל את טענת התובעים כי הוצאת הוראה על ידי הנתבעת, המבטיחה את פנסיונתם, נבעה מהגשת התביעה. עם זאת, בית המשפט פוסק לטובת טענת הנתבעת כי יש לחשב את הפנסיה התקציבית על פי שכרם הרגיל של התובעים ולא על פי שכרם הכולל, שכן אין בסיס משפטי לטענת התובעים. עוד קובע בית הדין כי התובעים לא אולצו לקבל על עצמם את מתכונת העבודה החדשה וכי משרותיהם נחשבות בצדק למשרות אמון. לפיכך, התביעה לפנסיה תקציבית על בסיס סך השכר נדחית. באשר למענק על פי ההסכם הקיבוצי, בית המשפט מוצא כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות לתמיכה בטענת התובעים. עם זאת, התובעים לא יחויבו להחזיר את שני חלקי המענק שכבר קיבלו, שכן יהיה זה בלתי צודק לעשות כן. בית המשפט מוסיף ובוחן ודוחה את טענות התובעים בדבר קביעת שכרם ואת ההקבלות שציירה הנתבעת לקביעת סולם שכרם. לבסוף, בית המשפט מכיר בצורך בהגשת התביעה להבטחת הפרשות לפנסיה אך פוסק כי הנתבע יישא בהוצאות התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 9500 ₪ לכל תובע. חתימות השופט, העובד ונציגי הציבור של המעסיקים נמצאות בתחתית פסק הדין.