בג"צ 7023/94

תקציר

העותרים, תושבי מזרח ירושלים, ביקשו לערער על שלילת רישיון ישיבת הקבע של העותר בישראל. העותרת עזבה את ישראל בשנת 1988 ועברה לסוריה, שם התגורר בעלה, שגורש בגין פעילות חתרנית. היא נשארה בסוריה למעלה משש שנים וילדה שלושה ילדים, ללא כל קשר לישראל. משרד הפנים קבע כי רישיון ישיבת הקבע של העותרת פקע בשל השתקעותה בסוריה. העותרים טענו כי אין לראות בנסיבות עזיבתה יישוב מחוץ לישראל, אך בית המשפט חלק על כך. השופטים קבעו כי מציאות קיומה של העותרת אינה מתיישבת עוד עם תושבות קבע בישראל, ולא ניתן לראות את רישיונה כמתמשך. השופט גולדברג דחה את העתירה, אישר את החלטת משרד הפנים והדגיש כי העובדות שהוצגו מצביעות על הסדר בסוריה, שהחליף את מגורי הקבע של העותר בישראל. החלטה זו התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות ולא הסתמכה רק על העובדות המנויות בתקנות הכניסה לישראל.