ת"א 44144-04-21

תקציר

התובע, ששכר חלקת אדמה למטרות חקלאיות, תבע את הנתבע על כך שמנע ממנו לעבד את הקרקע ותבע פיצוי בגין אובדן רווחים מגידול תותים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח לבסס את זכויותיו בחלקה, שכן הסכם השכירות פקע לפני עשרות שנים. זאת ועוד, התובעת לא החזיקה ולא עיבדה את הקרקע במהלך עבודות הפיתוח של הנתבעת, שהחלו באוגוסט 2020, שכן האתר לא היה מעובד ונטוש. השימוש הזמני של הנתבעת בחלקה לצרכי פיתוח לא שלל מהתובע כל חזקה, מה גם שהקרקע נתפסה לאחר מכן על ידי רשות מקרקעי ישראל. התובע גם לא הצליח להוכיח את טענות הנזק שלו, שהתבססו על רווחים עתידיים פוטנציאליים מגידול תותים. מהראיות עולה כי התובע לא גידל תותים בחלקה במשך מספר שנים ולא הכין את הקרקע לעיבוד בתקופה הרלוונטית. בנוסף, לא ניתן היה לאמת את גובה הנזקים הנתבעים, והתובע לא הציג נתונים קונקרטיים ולא קיבל תמיכה מחוות דעת מומחה אמינה. בסיכומו של דבר, נדחתה תביעתו של התובע, והוא חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דינו של הנתבע. הודעות צד ג' שהוציא התובע נגד גורמים אחרים, לרבות חברת ביטוח והעירייה, נדחו אף הן, שכן בית המשפט מצא אותן חסרות בסיס או מיותרות.