תנ"ג 815-09-13

תקציר

השאלה המרכזית סביב תיק זה היא האם יש מקום להוציא צו חסימה האוסר על ב' להמשיך ולנהל הליכים משפטיים מחוץ לישראל, ובפרט בארצות הברית. שאלה זו עולה משתי בקשות שהגישו א' ו-ב', בשם אותה חברה, המבוססות על נימוקים דומים, בבקשה לאשר תביעה נגזרת נגד אותם משיבים. בעוד בקשתו של א' הוגשה בישראל, בקשתו של ב' הוגשה בארצות הברית, למרות ידיעתו של ב' על ההליכים המתנהלים בישראל. השופט פותח בתיאור הרקע והשתלשלות האירועים שהובילו לבקשות המקבילות. יש לציין כי שתי הבקשות נובעות ממחלוקת סביב מעורבותו של בנק לאומי ישראל בסיוע ללקוחות אמריקאים להעלים תשלומי מס בארה"ב, מה שהוביל להסכמי הפשרה של הבנק עם הרשויות האמריקאיות. לאחר מכן מתעמקת השופטת בטיעונים שהציגו הצדדים. המבקשים טוענים כי ניהול הליכים מקבילים מבזבז משאבים שיפוטיים, חושף את הבנק להחלטות סותרות וגורר עלויות מיותרות. יתר על כן, הם מדגישים כי בקשתו של ב' נעדרת הצדקה, הוגשה בחוסר תום לב ויש לראות בה מזימה לעקוף את מערכת המשפט הישראלית. מנגד, המשיב ב' מצדיק את הגשת הבקשה בארה"ב בכך שהיא הוגשה לאחר שהסכמי הפשרה של הבנק עם הרשויות האמריקאיות הפכו לפומביים, וקובע כי אין די בהליך הישראלי כדי למצות את כל הגורמים האחראים, ובפרט אזרחים אמריקאים. עוד טוען ב' כי לבית המשפט הישראלי אין סמכות לדון בחלק מהנאשמים ששמם צוין בבקשתו בארה"ב. בבחינת הבקשה לצו חסימה שוקל השופט את הפגיעה הצפויה בשני הצדדים, את המניעים שעמדו מאחורי בקשתו של ב' בארה"ב, את פוטנציאל הפגיעה בגישה לצדק, את כיבוד בתי המשפט הזרים ואת יכולת האכיפה של צו החסימה. השופט מסכם כי די היה במבקשים להוכיח כי ניהול ההליכים המקביל גורם נזק מיותר לבנק, בעוד שב' לא הוכיח כל תועלת לבנק מניהול התביעה בארה"ב. יתר על כן, השופט מטיל ספק בתום לבו של ב' בהגשת הבקשה בארה"ב, נוכח מודעותו להתנהל בהליך הישראלי. באשר לנגישות לצדק, השופט מחליט כי זכות הגישה של ב' מוגנת דיה באמצעות בקשתו של א' בישראל, המייצגת את האינטרסים של הבנק. למרות שהוצאת צו חסימה עשויה לרמוז על חוסר כבוד לבית המשפט האמריקאי, השופט סבור כי הנסיבות מצדיקות חריג זה. גם השופט מכיר בקשיי האכיפה, אך סבור כי אפקט ההרתעה של הצו מצדיק את הוצאתו. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת המבקשים, ומקבל את טענתם כי הנסיבות המיוחדות סביב תביעות נגזרות מחייבות מתן צו חסימה. הצו אוסר על ב' להמשיך את הבקשה בארה"ב או ליזום תביעות נגזרות חדשות באותו עניין במקום אחר. השופטת מדגישה את הצורך לתת עדיפות ליעילות ולצדק, בפרט בתביעות נגזרות, ומדגישה כי הבקשה של ב' נעדרת ערך מוסף מהותי לעומת היישום הישראלי המתמשך של א'. בנוסף, מדגישה השופטת את ההשלכות השליליות של הליכים מקבילים ואת החשיבות של מניעת ניצול לרעה של מנגנון התביעה הנגזרת. פסק הדין נועד לשמור על האינטרסים של החברה ולקדם יעילות שיפוטית באמצעות ריכוז ההליכים המשפטיים בישראל.