ת"א 16246-11-21

תקציר

מדובר בתביעה נגד האגודה השיתופית קיבוץ נווה ים, הנמצאת בהליכי פירוק. התביעה הוגשה על ידי יורשו של חבר קיבוץ שנפטר, המבקש לאכוף את הזכות הנטענת לדירה בתוך הקיבוץ לפי פסק בוררות קודם. עם זאת, הקיבוץ הנתבע, באמצעות מפרקו, הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף, בטענה כי הסמכות לדון בתביעות אלה נתונה למפרק, כפי שמכתיבים הדינים הרלוונטיים החלים על אגודות שיתופיות. התובעת, לעומת זאת, טענה כי על בית המשפט להתערב בעניין זה בשל השלכותיו החוקתיות והצורך לשמור על שוויון בין החברים, מה גם שפסק הבוררות תומך לכאורה בטענתם. בנוסף, טען התובע כי הקיבוץ עובר שיקום ולא פירוק, דבר שאמור לאפשר לבית המשפט להתערב. לאחר שיקול דעת מעמיק, פסק בית המשפט לטובת הנאשם. הודגש כי תביעות הנוגעות לנכסי אגודה שיתופית בפירוק יש להפנות תחילה למפרק, שעל החלטותיו ניתן לערער בפני רשם האגודות השיתופיות. בית המשפט אישר כי פסק דין סיברט נותר בתוקף וחל על מקרה זה, ומכאן משתמע כי למפרק יש סמכות בלעדית לנהל תביעות מסוג זה. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות התובעת בעניינים חוקתיים ובפרשנות פסק הבוררות, וקבע כי מדובר בסכסוך רכושי פשוט. לבסוף אישר בית המשפט כי הקיבוץ אכן נמצא בפירוק, למרות מאמצי השיקום, שלא שינו את ההליך המשפטי לטיפול בתביעות. משכך, נדחתה התביעה מחוסר סמכות עניינית, והתובע חויב בהוצאות המשפט של הנתבע.