בש"פ 8122/99

תקציר

ההחלטה נשוא הערעור, שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הורתה על שחרורו של המשיב, שנעצר בעקבות שורה של אישומים הכוללים איומים ותקיפה כלפי אשתו, למעצר בית מלא של אחיו. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא בחן את חלופת המעצר וכי החלופה שנבחרה לא הסירה את הסכנה הנשקפת מהמשיב. עוד טען המערער כי הליך בית המשפט המחוזי היה פגום, שכן החליט לשחרר את המשיב מבלי לשמוע את עמדת המדינה, וכי סכומי הערבות נמוכים מכדי להבטיח את מטרת המעצר. השופט שדן בערעור הסכים עם טענות המדינה. הם קבעו כי היה על בית המשפט המחוזי לנקוט משנה זהירות בטרם שחרר את המשיב, בהתחשב באופי סעיפי האישום נגדו ובעברו הפלילי, וכי היה מקום לערוך בדיקה על מנת לוודא כי חלופת המעצר מספקת. יתר על כן, תנאי החלופה היו בעייתיים, שכן המשיב נצטווה לשהות במעצר בית בשני מקומות בו זמנית, דבר שהוביל לחוסר בהירות לגבי תנועותיו המותרות. מטעמים אלה דחה השופט את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק לדיון חוזר. כמו כן הורו על מעצרו של המשיב עד להחלטה הבאה של בית המשפט המחוזי, לאחר שהתברר כי הפר את תנאי שחרורו.