פר"ק 15599-01-22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת מנהל מיוחד, שדחה בקשה להארכת המועד האחרון להגשת תביעת חוב. המערערת טענה כי היו טעמים מיוחדים לכך שהערעור על החלטת המנהל המיוחד הוגש באיחור, לרבות אי הבנה לגבי כותרת ההחלטה וטעות בשורה התחתונה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסברים אלה אינם מהווים הצדקה מספקת לעיכוב. ההחלטה הצביעה בבירור על בקשה להארכת המועד האחרון לתביעת החוב, והשורה התחתונה הייתה מפורשת בדחיית הבקשה. זאת ועוד, התנהלותו הפרוצדורלית של בא כוח המערערת נתקלה בקשיים ניכרים, לרבות איחור בהגשת תביעת החוב, הגשת בקשת ההארכה למקום הלא נכון ואי קריאת החלטת המנהל המיוחד כראוי. משכך, קבע בית המשפט כי אין טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת הערעור ודחה את התביעה על הסף. עם זאת, השופטת בחרה שלא לחייב את המערער בהוצאות, בהתחשב בכך שמדובר בעובד צעיר התובע את זכויותיו לאחר שעבד בחברה מספר שנים.