ת"א 56338/04

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעת משנת 1996 כממלא בקבוקי שתייה קלה במכונות אוטומטיות, טען כי ביום 7.5.01 עבר תאונת עבודה בעת הרמת ארגזים. הוא חש כאב חד בגבו ואובחן כסובל מפריצת דיסק. הוא הגיש תביעה נגד מעסיקו, בטענה כי הנתבעים הפרו את פקודת הבטיחות בעבודה ולא סיפקו לו אמצעי מיגון והדרכה כיצד לבצע את העבודה בבטחה, דבר שגרם לפגיעה. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתו. העדות היחידה שהוצגה הייתה זו של התובע עצמו, שלא הייתה עקבית וסותרת בנקודות קריטיות, מה שהפך את מהימנותו למוטלת בספק. התובע לא הוכיח כי האירוע התרחש במועד הנטען או כי הרים מטען כבד, שכן תיאוריו את האירוע לא היו ברורים ולא עקביים. כמו כן, התובע נמנע מלזמן עדים שיכלו לתמוך בטענותיו, כגון הרופא שהנפיק את האישור הרפואי הראשון או עובדים אחרים שיכלו להעיד על שיטות העבודה. כמו כן, לא הובאו ראיות לחבות הנתבעים, שכן התובע לא ביסס חובת זהירות קונקרטית שחבו לו הנתבעים. בנוסף, מנגנון הפגיעה שתואר על ידי התובע השתנה בין גרסאות שונות, ופנייתו של התובע לקבלת טיפול רפואי שבועיים בלבד לאחר האירוע הנטען הטילה ספק בהתרחשותו. השופט הדגיש כי סתירות בעדויות אינן נדירות, אך הסתירות בגרסאות התובע חרגו מעבר למה שניתן לייחס לטעות אנוש, ושחקו משמעותית את משקל ראיותיו. לבסוף, גם תביעתו של התובע לתגמולים בגין האירוע נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, מה שהוסיף לספקות לגבי הנרטיב שלו. משכך, פסק השופט לטובת הנתבעים, דחה את תביעת התובע והורה לו לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין.