בג"צ 995/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהוגשה נגד החלטת המשיבים 1 עד 4 להקצות קרקע להקמת בניין משרדים עבור משרד האוצר למשיב 5. העותרים, שניהלו משא ומתן עם המשיבים 1 עד 4 לאותה מטרה, טענו כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב והפסיקו את המשא ומתן באופן שרירותי. בג"ץ קבע כי אמנם יש לו סמכות לדון בעתירה, אך ראוי יותר שבית המשפט האזרחי יבחן את הסוגיה. זאת, משום שבית המשפט האזרחי ערוך טוב יותר להתמודד עם השאלות העובדתיות המורכבות, ועל בג"ץ להתמקד בבחינת פעולות שלטוניות הפוגעות בזכויות היסוד של האזרחים. הדין המהותי שיוחל בבית המשפט האזרחי יהיה המשפט המנהלי, לצד דיני החוזים של המשפט הפרטי. באשר לסעד המבוקש, קבע בית המשפט כי העותרים יכולים לבקש סעד הצהרתי מבית המשפט האזרחי, וכן לבקש פסק דין הצהרתי זמני כתחליף לצו הביניים. השופט מלץ והשופט בייסקי הדגישו כי יש לברר את הנושא בערכאות השיפוטיות המוסמכות וכי על בג"ץ להתערב רק במקרים חריגים. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותרים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.