דב"ע נו/296 - 0

תקציר

עניינה של החלטת בית הדין בתביעה לפסק דין הצהרתי בדבר תאונת עבודה לכאורה שנגרמה לתובע, מנהל מעון יום באילת. ביום 30.5.95 נטען כי נגרמו לתובעת חבלות לאחר שנפלה בעת שיצאה מביתה להתקין נדנדה במעון. השאלה המרכזית היא האם התאונה התרחשה בשטחו הפרטי של התובע. אם כן, לא ניתן לראות בכך תאונת עבודה כהגדרתה בסעיף 80(1) לחוק הביטחון הלאומי. על בית המשפט לקבוע האם האזור בו התרחש האירוע היה חלק ממקום מגוריו של התובע או שמא מדובר בשטח ציבורי. התובעת טוענת כי השטח שייך לעיריית אילת ואינו חלק מרכושה הפרטי. מנגד, הנתבע טוען כי השטח הוא אכן מקרקעיו הפרטיים של התובע. בית המשפט מקבל את טענת הנתבעת, בציינו כי השטח המגודר הסובב את בית התובעת, בו אירעה התאונה, הוא אכן רכוש פרטי בבעלות התובעת ובתחזוקתה. הוא אינו נחשב לשטח ציבורי אלא לשטח שיש לתובע שימוש בלעדי בו. לפיכך, לא ניתן לסווג את האירוע כתאונת עבודה שכן הוא לא התרחש במהלך הנסיעה לעבודה או ממנה, כהגדרתו בחוק. בית הדין מדגיש כי הקביעה האם אירעה תאונה בדרך לעבודה או ממנה תלויה בנסיבות הספציפיות ובשליטה שיש לעובד על האזור המדובר. במקרה זה, מאחר והתאונה אירעה בשטחה הפרטי של התובעת, שבשליטתה, לא ניתן לראות בכך תאונת עבודה. אשר על כן, תביעת התובע לדמי פגיעה נדחית, ובית המשפט אינו פוסק הוצאות כלשהן. לשני הצדדים זכות ערעור תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.