ע"פ 128/52

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשלושה אישומים נגד המערער, אליעזר שווילי. האישום הראשון הוא כי ניסה לקיים יחסי מין בניגוד לרצונה של המתלוננת, מ.ט., דבר שהוביל לעבירה על סעיפים 154 ו-152(1)(ב) לפקודת חוק העונשין. האישום השני הוא גרימת חבלה חמורה, עבירה על סעיף 238 לפקודת חוק העונשין, המתייחס לאירוע בו קפץ המתלונן מחלון ונפצע לאחר ששווילי תקף אותו. האישום השלישי הוא מניעת עדותו של עד, עבירה על סעיף 124(ב) לפקודת החוק הפלילי, שהתרחשה כאשר שווילי השפיע על המתלונן לחזור בו מתלונתו. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את שווילי בכל שלושת האישומים וגזר עליו בסך הכל שש שנות מאסר. שווילי ערער על הכרעת הדין וטען כי בית המשפט שגה בכך שהאמין לעדי התביעה, ובמיוחד למתלוננת, וכי חסרות ראיות מספיקות לתמוך בעדות המתלוננת. הטענה הראשונה נדחתה מאחר שהשופט ניתח ביסודיות את מהימנות העדים ומצא כי עדותה של המתלוננת נכונה. גם הטענה השנייה נדחתה מאחר שהשופטת סיפקה ניתוח מספק של הפרטים התומכים באישום בעבירת המין. יתר על כן, הכחשתו של שווילי עצמו את נוכחותו בזירת הפשע סייעה לעדותו של המתלונן. עוד קבע בית המשפט כי פציעתו של המתלונן הייתה תוצאה טבעית וישירה של מעשיו של שווילי, ואישר את ההרשעה השנייה. עם זאת, ההרשעה השלישית בגין העלמת עד בוטלה מאחר שלא הוכחו יסודות העבירה. קביעת השופט כי המתלוננת לא התייצבה בבית המשפט בשל שידוליו או איומיו של שווילי לא נתמכה בראיות. בסופו של דבר, הערעור נדחה בגין שתי העבירות הראשונות, וההרשעה וגזר הדין אושרו. הערעור התקבל על העבירה השלישית, וההרשעה וגזר הדין בוטלו. העונש הכולל בגין העבירות שאושרו נותר שש שנים, שנספרו מיום פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר.