ת"פ 22029-03-21

תקציר

הנאשמים, שכונו נאשם מס' 1 ונאשם מס' 2, הורשעו בעבירות נשק. נאשם מס' 1 הורשע בהחזקת נשק ובנשיאותו, ואילו נאשם מס' 2 הורשע בירי. נאשם 1 הגיע לבית עסק בבעלותו של נאשם 2 כשברשותו אקדח ותחמושת. נאשם 1 מסר את הנשק לנאשם מס' 2, אשר ירה מספר יריות באוויר. לאחר שתיקה קצרה ירה נאשם 2 יריות נוספות. לאחר מכן אספו שני הנאשמים את תרמילי הפגז וחזרו לעסק. בית המשפט שמע את טיעוני המדינה התומכים בעונש מאסר של 15-30 חודשים לנאשם מס' 1. ההגנה טענה כי מדובר במקרה חריג שכן הנאשם מס' 1 החזיק בנשק ברישיון וביקש לסטות מעונש זה. בית המשפט הכיר בכך שעבירות נשק הן חמורות, אך ציין גם כי לא כל העבירות הללו מזיקות באותה מידה. במקרה זה קבע בית המשפט כי הנזק הוא בינוני עד נמוך. בית המשפט הדגיש כי לנאשם מס' 1 אין עבר פלילי קודם, הוא החזיק ברישיון נשק וחסך בהודאתו משאבים שיפוטיים. עם זאת, בית המשפט היה מודאג מחוסר נכונותו של נאשם מס' 1 להשתתף בתכנית שיקום. בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם מס' 1 תשעה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. העונש הוטל בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים, תוך הימנעות מעונש מאסר. לשני הנאשמים יש זכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום בבית המשפט העליון.