עת"מ 1051/06

תקציר

העותרים הפעילו עסק באזור התעשייה ארז אשר פונה מכוח חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005. הם ערערו על החלטת הוועדה המיוחדת, הפועלת מכוח החוק, שאישרה תשלום חד פעמי מיוחד לעותרים, וטענו כי היה על הוועדה להחזיר את התיק לוועדת הזכאות לצורך חישוב הפיצוי לפי מסלול השווי הכספי. החלטת הוועדה המיוחדת התבססה על כך שהעותרים לא עמדו בתנאי הזכאות לפיצוי לפי החוק, ובפרט הדרישה להגיש דוחות מע"מ תקופתיים בשנה שקדמה למועד כניסת הפינוי לתוקף. הוועדה אישרה תשלום מיוחד לעותרים, שהביא בחשבון את שווי נכסיהם והשקעותיהם, אך לא את ערכם הכספי, שכן הדבר לא היה מוצדק על פי החוק. העתירה המנהלית מערערת על החלטה זו, ומבקשת מבית המשפט להורות לוועדה המיוחדת להורות לוועדת הזכאות לחשב את הפיצוי לפי מסלול השווי הכספי. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה המיוחדת סבירה ועולה בקנה אחד עם דרישות החוק, וכי אין לה עילה להתערב. הוועדה מצאה בצדק כי העותרים לא עמדו בתנאי הפיצוי לפי החוק, ובית המשפט אינו יכול להורות לוועדה המיוחדת לבטל זאת. כמו כן, בית המשפט אינו יכול להורות לוועדה המיוחדת, הפועלת באופן עצמאי, להנחות את ועדת הזכאות כיצד לחשב את הפיצוי. העותרים גם לא ערערו על החלטת ועדת הזכאות, התומכת אף היא בדחיית עתירתם הנוכחית. לבסוף ציין בית המשפט כי לא היה מתערב גם אילו ביקשה העתירה להגדיל את התשלום המיוחד, שכן הסכום שאושר היה סביר ונתון לשיקול דעתה של הוועדה. אשר על כן, העתירה נדחית.