ת"א 1170/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שיק שנוי במחלוקת על סך 267 ₪ ששולם למאפיית מהדרין על ידי הנתבעת, אשר הוחזר מאוחר יותר בשל היעדר כספים מספיקים בחשבונו של בעל הצ'ק. הנאשם טען כי פנקס הצ'קים שלו, כולל הצ'ק המדובר, נגנב. התובע, מנכ"ל המאפייה, טען כי מדובר בשיק אמיתי וביקש לבצעו. השופט פסק לטובת הנתבע, קיבל את טענתו לגניבה והדגיש כי חתימתו על הצ'ק זויפה. על פי פקודת השטרות, חתימה מזויפת הופכת את השיק ללא תקף, ובעליו אינו אחראי לכך. השופטת קבעה כי הן התובע והן הנתבע התרשלו – התובע בכך שלא וידא את זהות מגיש השיקים, והנתבע בכך שלא ביטל את השיקים עם גילוי הגניבה. עם זאת, השופט פירש את הפקודה כמעדיפה את האינטרסים של בעל הצ'ק (הנתבע) על פני הרוכש התמים (התובע). משכך, הנתבע לא היה חייב בשיק. בנוסף, דחתה השופטת את בקשת הנתבע להחזר בסך 1,600 ₪ ששולמו להוצאה לפועל. השופט קבע כי צווי ההוצאה לפועל הוצאו לנתבע כדין, ובצדק גבה המשרד את החוב. לפיכך, על התובעת להשיב לנתבעת 267 ₪, בעוד שבקשתה של האחרונה להחזר בסך 1,600 ₪ נדחתה. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות לאף אחד מהצדדים.