ע"א 8/74

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית תביעת מזונות שהגיש גזבר קיבוץ בשם שני ילדים קטינים שאביהם עזב את הקיבוץ. הגזבר טען כי האב נטש את ילדיו, אך בית המשפט קבע כי לא כך הדבר. האב לא גילה כל רשלנות או אדישות כלפי ילדיו ולא היה עוין כלפיהם. הוא דווקא סיפק להם תמיכה כספית, בניגוד לטענה. בית המשפט קבע כי הגזבר לא היה ידיד אמת של הקטינים ורק התחזה למי שעוקף את זכותו של האב לאפוטרופסות. טענה זו הייתה, אפוא, ניצול לרעה של ההליך המשפטי, שכן היא נוגדת את טובת הילדים ויוצרת סכסוך מלאכותי עם אביהם. השופט דחה את התביעה וקבע כי גזבר הקיבוץ, ולא הקטינים, יישא בהוצאות, כולל שכר טרחת עו"ד בסך 2,000 לירות, אלא אם כן ההוצאות שולמו על ידי הגזבר. השופטים קיסטר וכהן הסכימו עם פסק הדין, כאשר השופט כהן ציין גם כי הגזבר הפר גם את חובתו כלפי הקטינים בכך שלא שמע את דעתם בנושא, שכן הם מבוגרים מספיק כדי להבין את ההשלכות.