ת"א 723/07

תקציר

בפסק דין זה הכריע בית המשפט בתביעת פיצויים שהגיש תובע שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כ"תאונת עבודה". הנתבעים, מעסיקו של התובע והמבטחת שלהם, הודו בחובתם לפצות את התובע. המחלוקת נסבה על היקף נזקיו של התובע ועל הפיצוי ההולם. התובע סבל מקרעים בכבד ובטחול, משברים בירך שמאל ובידו, ואובחן כסובל מהפרעת דחק חריפה. הוועדות הרפואיות העריכו את נכותו והכירו בו כנכות קבועה של 50%, שכללה נוקשות בירך שמאל, קיצור ברגל שמאל והפרעות פסיכונוירוטיות. בית המשפט מצא כי הן התובע והן הנתבעים הגזימו בטענותיהם. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 50%, בהתאמה לנכותו הרפואית. באשר לשכרו של התובע ולאובדן השתכרותו, בית הדין התחשב בגילו, מקצועו וניסיונו התעסוקתי. בית המשפט דחה את ההשוואות לשכר חבריו של התובע ולשכרו הצפוי בעבודה חדשה, ומצא אותן בלתי אמינות. במקום זאת, חישב בית המשפט את שכרו של התובע ממועד התאונה ועד היום, בהתבסס על הכנסותיו בפועל לפני התאונה, והוסיף 10% כדי להתחשב בהעלאות הפוטנציאליות. בגין הפסדי העבר פסק בית המשפט 217,296 ש"ח ל-22.5 חודשים ו-296,160 ש"ח ל-5 שנים וחצי חודש. לגבי הפסדים עתידיים, התקופה עד לפרישת התובע חושבה בסך 1,582,996 ש"ח. כמו כן נפסקו לתובע 100,000 ש"ח בגין אובדן זכויות סוציאליות, בעיקר ביטוח פנסיוני. בית המשפט העניק לתובע מיליון ש"ח לסיוע מצדדים שלישיים, מתוך הכרה בצורך שלו בעזרה במהלך אשפוזו ולאחריו. בגין ניידות פסק בית המשפט 375,000 ש"ח, למרות תביעת התובע לסכום גבוה יותר לרכישת רכב ספציפי ולכיסוי עלויות תחזוקה גבוהות לכאורה. בית המשפט דחה את תביעת התובע להוצאות רפואיות, שכן הן כוסו על ידי המוסד, אך פסק 18,500 ₪ על סמך קבלות שהוגשו. 50,000 ₪ נוספים ניתנו עבור התאמות דיור, למרות היעדר ראיות מומחים, כדי להקל על גישת התובע לדירתו. בית המשפט פסק גם 134,780 ₪ עבור כאב וסבל, וכן 13,499 IL עבור שכר טרחת מומחה. לאחר ניכוי הסכומים שכבר שולמו לתובע, קבע בית המשפט כי על הנתבעים לפצות אותו בסך 855,374 ש"ח בתוספת 13% שכר טרחת עורך דין. הסכום הכולל היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום. הצדדים היו אמורים לשאת בהוצאות משפט נוספות משלהם. החלטה זו ניתנה ביום 3.9.2012.