תלה"מ 56840-05-18

תקציר

לאחר ניסיון גישור, בני הזוג שעמדו במרכז פסק הדין לא הצליחו להגיע להסכמה והחליטו לסיים את החברות בכתב. פסק הדין נסוב סביב שתי סוגיות עיקריות: איזו חלופה לאמץ מחוות דעת המומחה לעניין איזון זכויות ממוניות וקיזוז תשלומים ששילם מי מהצדדים לאחר מועד הקרע המוסכם. חוות הדעת מציעה שתי חלופות: הראשונה היא תשלום חד פעמי של 568,335 ₪ יחד עם איזון כלי הרכב של בני הזוג, ואילו השנייה היא הסדר מורכב יותר הכולל תשלומים חודשיים, תשלום חד פעמי עם פרישת הנתבע ואיזון זכויות פנסיוניות. התובע דוגל בחלופה השנייה, תוך שימת דגש על התכלית החברתית של תשלומי הפנסיה, ואילו הנתבע מעדיף את החלופה הראשונה, בטענה שהיא מסיימת את היחסים הכלכליים. עם זאת, בית המשפט מצדד בתובע, תוך שהוא מצטט פסיקה התומכת בתשלומים חודשיים ומציין כי החלופה הראשונה תטיל נטל כלכלי כבד על הנתבע. בית המשפט דוחה גם את בקשת הנתבע לתקן את חוות דעת המומחה לעניין תקופת השיתוף ואת תביעתו למאזן תשלומים מיידי לאחר מועד הפירוק. תחת זאת, בית המשפט קובע כי רק תשלומי משכנתא שנסלקו מחשבונו הפרטי של הנתבע דורשים החזר חלקי מהתובע. באי כוח הצדדים מונחים להודיע על כך לבית המשפט בתוך 30 יום לצורך אישור ההסכם או דיון נוסף, כאשר המשך הטיפול נקבע ליום 14.6.2020. ככלל, פסק הדין נוטה לטובת עמדת התובעת, תוך אימוץ החלופה השנייה לאיזון זכויות ממוניות ומתן פסק דין דק לקיזוז תשלומים.