ת"א 39182-04-19

תקציר

השופט פסק לטובת בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף על יסוד השתק החברה. התובעת הגיעה בעבר להסכם פשרה עם הנתבעים, הנותן תוקף לפסק דין אשר סילק את הטענות הנובעות מהסכם שכירות. השופט קבע כי תביעתה הנוכחית של התובעת, המבקשת לחייב את הנתבעים להשיב כספים שהושגו בהליכי הוצאה לפועל, נדחית משום שאותן טענות הועלו בעבר והוכרעו בפסק דין חלוט בתיק נפרד נגד עורך דינה. השופטת קיבלה את עמדת הנתבעים לפיה התובעת הייתה מודעת לגביית הכספים המדוברים וכי כספים אלה היו חלק מהסדר הפשרה. כמו כן, הדגישה השופטת כי התובעת לא ניסתה לבטל את פסק הדין הקודם וכי התנהלותה לאורך כל ההליך המשפטי לא הייתה בתום לב. משכך, דחתה השופטת את התביעה והורתה לתובעת לכסות את הוצאות הנתבעים, לצד תשלום נוסף לאוצר המדינה בשל לשונה המסיתה כלפי השופטים. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, והשופט ביטל את הדיון הרגיל כמיותר.