תה"ג 56517-11-16

תקציר

בית המשפט החליט כי ניתן להסגיר לצרפת את המשיב, אזרח צרפתי שהורשע בצרפת בעבירות כלכליות ונמלט ממעצר. בקשת ההסגרה עומדת בתנאים הקבועים בחוק ההסגרה הישראלי. ראשית, לישראל ולצרפת יש הסכם הסגרה הדדי. שנית, המשיב מבוקש בצרפת להעמדה לדין בגין עבירת הבריחה ממשמורת, שהעונש עליה הוא עד שלוש שנות מאסר בצרפת והעונש עליה יהיה עד שבע שנים בישראל. שלישית, דרישת ההדדיות מתקיימת מכיוון שצרפת תעמיד לדין את אזרחיה שביצעו פשעים מחוץ לשטחה לאחר הסגרתם. בית המשפט דחה את טענות המשיב כי צו ההסגרה ניתן על בסיס עובדתי שגוי וכי הסגרתו תפגע בתקנת הציבור. בית המשפט מצא את טענת המשיב כי נותרו לו ימים ספורים בלבד לרצות את עונשו הקודם כבלתי משכנעת וציין כי גם אם חישוב המשיב לגבי יתרת העונש היה נכון, אין בכך כדי לשנות את החלטת שר המשפטים. עוד קבע בית המשפט כי חששו של המשיב מפני פגיעה בצרפת אינו מבוסס על ראיות מוצקות וניתן למתן אותו באמצעות אמצעי פיקוח ושמירה של הרשויות הצרפתיות. לפיכך, הסגרתו לא תהווה הפרה של תקנת הציבור. זאת ועוד, בית המשפט טען כי מרכז חייו של המשיב בישראל אינו מצדיק סירוב הסגרה, שכן תוצאות אלה הן תוצאה טבעית של בריחה מן הצדק. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מניעה משפטית להסגיר את המשיב לצרפת וכי יש להיעתר לבקשת ההסגרה. המשיב יישאר במשמורת ישראלית עד להסגרתו בפועל וזכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 30 יום.