ת"א 6361/04

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (התובע) שילם קצבת שאירים לאלמנתו של יעקב מיצפלקר, שנהרג בתאונת דרכים, ותבע את חברות הביטוח (הנתבעות) האחראיות לתאונה להשבת קצבה זו, וכן להשבת הערך המהוון של הקצבה שהמוסד היה אמור לשלם בעתיד. הנתבעים טענו כי המכון כבר פוצה בכך שלא היה עליו לשלם את קצבת הזקנה למנוח, ולכן אינו זכאי לתבוע את קצבת השאירים במלואה. עוד טענו כי בסופו של דבר ישלמו תשלום כפול, שכן עליהם לשלם לאלמנה גם דמי פיצוי. בית המשפט חלק על הנתבעים בשני המקרים. ראשית, נמצא כי על פי ההסכם בין התובעת לנתבעים, התובעת הייתה זכאית להשבת הקצבה ששולמה לאלמנה ללא ניכויים, שכן הקשר החוזי בין התובע לנתבעים לא היה תלוי בסכומים שנוכו בתביעת האלמנה כנגד הנתבעים. שנית, באשר לטענת כפל התשלום של הנתבעים, פסק הדין בעניינה של האלמנה הראה כי היא פוצתה רק בגין ההפרש שבין קצבת הזקנה לקצבת השארים, ולכן הנתבעים לא שילמו לה את מלוא הסכום לו הייתה זכאית. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 162,161.33 ₪, כולל הריבית המרבית, 20% מסכום הריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ כולל מע"מ.