ת"צ 1750-07-17

תקציר

המבקשים הגישו תביעה ייצוגית נגד המשיב, בטענה כי הם גובים שלא כדין את הוצאות האכיפה המקסימליות. המבקשים טענו כי הוצאות אלה צריכות לשקף רק את העלויות הישירות של הפעולות, שהיו נמוכות מהסכומים שנגבו. לאחר הגשת הבקשה הפסיק המשיב לגבות את הסכומים המקסימליים, מה שהוביל את המבקשים לטעון כי תביעתם השיגה את מטרתה. המבקשים דרשו פיצוי בסך 30,000 ש"ח ו-120,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, ואילו המשיב טען כי סכומים אלה לא יעלו על 5,469 ש"ח. בית המשפט שקל את התועלות שהושגו לקבוצה, את המשאבים שהושקעו בהכנת הבקשה ואת האינטרס הציבורי שלא לרוקן את הקופה הציבורית. בסופו של דבר פסק בית המשפט למבקשים 5,000 ש"ח כל אחד, וסך של 30,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, שישולמו בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. לאחר אישור הודעת הפיטורים, תביעתם האישית של המבקשים והבקשה לאישור יידחו. לשני הצדדים נמסרו העתקים של פסק הדין.